Tur Long Commentary Shemot 38 – טור הפירוש הארוך שמות לח‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) {שביעי / רביעי במחוברות} ^אוַיַּ֛עַשׂ אֶת⁠־מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חָמֵשׁ֩ אַמּ֨וֹת אׇרְכּ֜וֹ וְחָֽמֵשׁ⁠־אַמּ֤וֹת רׇחְבּוֹ֙ רָב֔וּעַ וְשָׁלֹ֥שׁ אַמּ֖וֹת קֹמָתֽוֹ׃ (ב) וַיַּ֣עַשׂ קַרְנֹתָ֗יו עַ֚ל אַרְבַּ֣ע פִּנֹּתָ֔יו מִמֶּ֖נּוּ הָי֣וּ קַרְנֹתָ֑יו וַיְצַ֥ף אֹת֖וֹ נְחֹֽשֶׁת׃ (ג) וַיַּ֜עַשׂ אֶֽת⁠־כׇּל⁠־כְּלֵ֣י הַמִּזְבֵּ֗חַ אֶת⁠־הַסִּירֹ֤ת וְאֶת⁠־הַיָּעִים֙ וְאֶת⁠־הַמִּזְרָקֹ֔ת אֶת⁠־הַמִּזְלָגֹ֖ת וְאֶת⁠־הַמַּחְתֹּ֑ת כׇּל⁠־כֵּלָ֖יו עָשָׂ֥ה נְחֹֽשֶׁת׃ (ד) וַיַּ֤עַשׂ לַמִּזְבֵּ֙חַ֙ מִכְבָּ֔ר מַעֲשֵׂ֖ה רֶ֣שֶׁת נְחֹ֑שֶׁת תַּ֧חַת כַּרְכֻּבּ֛וֹ מִלְּמַ֖טָּה עַד⁠־חֶצְיֽוֹ׃ (ה) וַיִּצֹ֞ק אַרְבַּ֧ע טַבָּעֹ֛ת בְּאַרְבַּ֥ע הַקְּצָוֺ֖ת לְמִכְבַּ֣ר הַנְּחֹ֑שֶׁת בָּתִּ֖ים לַבַּדִּֽים׃ (ו) וַיַּ֥עַשׂ אֶת⁠־הַבַּדִּ֖ים עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם נְחֹֽשֶׁת׃ (ז) וַיָּבֵ֨א אֶת⁠־הַבַּדִּ֜ים בַּטַּבָּעֹ֗ת עַ֚ל צַלְעֹ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֶ֑ם נְב֥וּב לֻחֹ֖ת עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃ (ח) וַיַּ֗עַשׂ אֵ֚ת הַכִּיּ֣וֹר נְחֹ֔שֶׁת וְאֵ֖ת כַּנּ֣וֹ נְחֹ֑שֶׁת בְּמַרְאֹת֙ הַצֹּ֣בְאֹ֔ת אֲשֶׁ֣ר צָֽבְא֔וּ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ (ט) וַיַּ֖עַשׂ אֶת⁠־הֶחָצֵ֑ר לִפְאַ֣ת׀ נֶ֣גֶב תֵּימָ֗נָה קַלְעֵ֤י הֶֽחָצֵר֙ שֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֔ר מֵאָ֖ה בָּאַמָּֽה׃ (י) עַמּוּדֵיהֶ֣ם עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת וָוֵ֧י הָעַמּוּדִ֛ים^ב וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃ (יא) וְלִפְאַ֤ת צָפוֹן֙ מֵאָ֣ה בָֽאַמָּ֔ה עַמּוּדֵיהֶ֣ם עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת וָוֵ֧י הָֽעַמּוּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃ (יב) וְלִפְאַת⁠־יָ֗ם קְלָעִים֙ חֲמִשִּׁ֣ים בָּֽאַמָּ֔ה עַמּוּדֵיהֶ֣ם^ג עֲשָׂרָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וָוֵ֧י הָעַמֻּדִ֛ים וַחֲשׁוּקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃ (יג) וְלִפְאַ֛ת קֵ֥דְמָה מִזְרָ֖חָה חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה׃ (יד) קְלָעִ֛ים חֲמֵשׁ⁠־עֶשְׂרֵ֥ה אַמָּ֖ה אֶל⁠־הַכָּתֵ֑ף עַמּוּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃ (טו) וְלַכָּתֵ֣ף הַשֵּׁנִ֗ית מִזֶּ֤ה וּמִזֶּה֙ לְשַׁ֣עַר הֶֽחָצֵ֔ר קְלָעִ֕ים חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה אַמָּ֑ה עַמֻּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃ (טז) כׇּל⁠־קַלְעֵ֧י הֶחָצֵ֛ר סָבִ֖יב שֵׁ֥שׁ מׇשְׁזָֽר׃ (יז) וְהָאֲדָנִ֣ים לָֽעַמֻּדִים֮ נְחֹ֒שֶׁת֒ וָוֵ֨י הָֽעַמּוּדִ֜ים וַחֲשׁוּקֵיהֶם֙ כֶּ֔סֶף וְצִפּ֥וּי רָאשֵׁיהֶ֖ם כָּ֑סֶף וְהֵם֙ מְחֻשָּׁקִ֣ים כֶּ֔סֶף כֹּ֖ל עַמֻּדֵ֥י הֶחָצֵֽר׃ (יח) {מפטיר} וּמָסַ֞ךְ שַׁ֤עַר הֶחָצֵר֙ מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֔ם תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֑ר וְעֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ וְקוֹמָ֤ה בְרֹ֙חַב֙ חָמֵ֣שׁ אַמּ֔וֹת לְעֻמַּ֖ת קַלְעֵ֥י הֶחָצֵֽר׃ (יט) וְעַמֻּֽדֵיהֶם֙ אַרְבָּעָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֥ם אַרְבָּעָ֖ה נְחֹ֑שֶׁת וָוֵיהֶ֣ם כֶּ֔סֶף וְצִפּ֧וּי רָאשֵׁיהֶ֛ם וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃ (כ) וְֽכׇל⁠־הַיְתֵדֹ֞ת^ד לַמִּשְׁכָּ֧ן וְלֶחָצֵ֛ר סָבִ֖יב נְחֹֽשֶׁת׃ (כא) {פרשת פקודי} אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל⁠־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם^ה בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן⁠־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃ (כב) וּבְצַלְאֵ֛ל בֶּן⁠־אוּרִ֥י בֶן⁠־ח֖וּר לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֑ה עָשָׂ֕ה אֵ֛ת כׇּל⁠־אֲשֶׁר⁠־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶת⁠־מֹשֶֽׁה׃ (כג) וְאִתּ֗וֹ אׇהֳלִיאָ֞ב בֶּן⁠־אֲחִיסָמָ֛ךְ לְמַטֵּה⁠־דָ֖ן חָרָ֣שׁ וְחֹשֵׁ֑ב וְרֹקֵ֗ם בַּתְּכֵ֙לֶת֙ וּבָֽאַרְגָּמָ֔ן^ו וּבְתוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וּבַשֵּֽׁשׁ׃ (כד) כׇּל⁠־הַזָּהָ֗ב הֶֽעָשׂוּי֙ לַמְּלָאכָ֔ה בְּכֹ֖ל מְלֶ֣אכֶת הַקֹּ֑דֶשׁ וַיְהִ֣י׀ זְהַ֣ב הַתְּנוּפָ֗ה תֵּ֤שַׁע וְעֶשְׂרִים֙ כִּכָּ֔ר וּשְׁבַ֨ע מֵא֧וֹת וּשְׁלֹשִׁ֛ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃ (כה) וְכֶ֛סֶף פְּקוּדֵ֥י הָעֵדָ֖ה מְאַ֣ת כִּכָּ֑ר וְאֶ֩לֶף֩ וּשְׁבַ֨ע מֵא֜וֹת וַחֲמִשָּׁ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃ (כו) בֶּ֚קַע לַגֻּלְגֹּ֔לֶת מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ לְכֹ֨ל הָעֹבֵ֜ר עַל⁠־הַפְּקֻדִ֗ים מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה לְשֵׁשׁ⁠־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃ (כז) וַיְהִ֗י מְאַת֙ כִּכַּ֣ר הַכֶּ֔סֶף לָצֶ֗קֶת אֵ֚ת אַדְנֵ֣י הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֵ֖ת אַדְנֵ֣י הַפָּרֹ֑כֶת מְאַ֧ת אֲדָנִ֛ים לִמְאַ֥ת הַכִּכָּ֖ר כִּכָּ֥ר לָאָֽדֶן׃ (כח) וְאֶת⁠־הָאֶ֜לֶף וּשְׁבַ֤ע הַמֵּאוֹת֙ וַחֲמִשָּׁ֣ה וְשִׁבְעִ֔ים עָשָׂ֥ה וָוִ֖ים לָעַמּוּדִ֑ים וְצִפָּ֥ה רָאשֵׁיהֶ֖ם וְחִשַּׁ֥ק אֹתָֽם׃ (כט) וּנְחֹ֥שֶׁת הַתְּנוּפָ֖ה שִׁבְעִ֣ים כִּכָּ֑ר וְאַלְפַּ֥יִם וְאַרְבַּע⁠־מֵא֖וֹת שָֽׁקֶל׃ (ל) וַיַּ֣עַשׂ בָּ֗הּ אֶת⁠־אַדְנֵי֙ פֶּ֚תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הַנְּחֹ֔שֶׁת וְאֶת⁠־מִכְבַּ֥ר הַנְּחֹ֖שֶׁת אֲשֶׁר⁠־ל֑וֹ וְאֵ֖ת כׇּל⁠־כְּלֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ׃ (לא) וְאֶת⁠־אַדְנֵ֤י הֶֽחָצֵר֙ סָבִ֔יב וְאֶת⁠־אַדְנֵ֖י שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וְאֵ֨ת כׇּל⁠־יִתְדֹ֧ת הַמִּשְׁכָּ֛ן וְאֶת⁠־כׇּל⁠־יִתְדֹ֥ת הֶחָצֵ֖ר סָבִֽיב׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א ‹סס› ל=פרשה פתוחה

^ב הָעַמּוּדִ֛ים =ל1,ב,ש,ש1,ק3,א ומסורות-א,ל וטברניות ורמ״ה (כתיב מלא וי״ו)
• ל!=הָעַמֻּדִ֛ים (כתיב חסר וי״ו) וכן במסורה קטנה בכתי״ל (!)

^ג עַמּוּדֵיהֶ֣ם =ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם (בקו של טעם מרכא במקום מונח?) וכך הוא בהקלדה בעקבות BHS (ואולי רק נשמט הקו התחתון של טעם המונח בכתי״ל).

^ד וְֽכׇל⁠־הַיְתֵדֹ֞ת =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת (חסר מקף)

^ה הַלְוִיִּ֔ם =ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל=הַלְוִּיִּ֔ם (נקודה בוי״ו עיצורית) והמקליד תיקן בלי להעיר.

^ו וּבָֽאַרְגָּמָ֔ן =ל,ל1,ב,ק3,ו (געיה וטעם זקף קטן)
• ש,ש1=וּבָאַרְגָּמָ֔ן (אין געיה)
• דפוסים=וּבָ֣אַרְגָּמָ֔ן (מונח זקף קטן)

E/ע

הערותNotes

(ח) במראות הצובאות – פירש״י במראות ממש וכו׳. ומה שפיר׳ שהי׳ משה מואס בהם אע״פ שקבל מידם רומז (כומז. כצ״ל) שהוא מאוס יותר מזה פי׳ הרמב״ן התם נתערבה כל הנדבה אבל שיעשו כלי מיוחד מן התכשיט העשוי ליצר הרע לא הי׳ רוצה לקבל עד שנאמר לו מפי הגבורה. וכתב עוד הרמב״ן ולא ידעתי איך יתפרש לפי זה אשר צבאו פתח אהל מועד ואולי ר״ל שהביאו הנשים הנדבה ההיא אל אהל משה שקראו אהל מועד והוא עצמו קיבל מהם על פי הדבור כי אהל המשכן לא נעשה עדיין. ואונקלוס תרגם דאיתיאן לצלאה לתרע משכן זמנא. נוטים דבריו לדברי ר׳ אברהם שאמר שהיו הנשים האלה עובדות השם וסרו מתאוות העולם ונתנו מראותיהן נדבה ובאות כל יום ויום אל פתח אהל מועד להתפלל ולשמוע דברי המצות. ויתכן עוד לפרש שיעשה הכיור וכנו ממראות הנשים אשר בא מהם צבא גדול ונאספו אל פתח אהל מועד לתת מראותיהן בנדבת לבן והי׳ נחשת קלל ויפה ועל כן יחדו אותו לכלי הזה.
וי״מ: במראות הצובאות לא אעשייתו קאי אלא אמקום נתינתו שנתן אותו מהלאה ולמזבח לצד צפון כדי שיראו אותו הנשים הצובאות אל פתח אוהל מועד ויתנו אל לבן השקאת הסוטה שהיא ממימיו.
וי״מ: דלכך נעשה הכיור ממראות לפי שכן המקריב קרבנה של אשה הי׳ צריך להקריבו לשמה ואסור להסתכל בפניה ולכך נעשה הכיור כמו מראה והאשה עומדת אצל הכיור ומסתכלת בו והכהן מסתכל בכיור ומכירה ומקריב קרבנה לשמה: (כא) אלה פקודי המשכן משכן העדות – משכן סתם הוא היריעות התחתונות לכן אמר משכן העדות שכולל הכל ופי׳ המשכן שנעשה ללוחות העדות. וכתב הרמב״ן רבים מפרשים שאלה פקודי חוזר על של מעלה פי׳ המשכן וכליו שהוא הבית והחצר פקודי עבודת הלוים שפקדם משה ביד איתמר ואין כלי הקודש הארון והשלחן והמנורה והמזבחות בכלל המשכן כי הם ביד אלעזר. ואין דעתי כן כי למה יזכיר פקודת איתמר ולא יזכיר פקודת אלעזר אלא אלה פקודי קאי על מה שמזכיר למטה ובא לומר כי כסף פקודי העדה מאת ככר שנעשה בו האדנים והווים לעמודים וציפוים וחשוקיהם ונחשת התנופה שהוא ע׳ ככר שעשה בו מזבח הנחשת והמכבר וכל כליו ואדנים ויתדות הכל נתן במספר במשקל ביד איתמר ולכך לא הזכיר כאן פקודת איתמר (אלעזר. כצ״ל) שלא נתן לו הכלים במספר במשקל כדפרי׳ וכיון שלא נתן לו הכלים במשקל לא הוצרך להזכירו כי לא בא לדבר רק על מלאכת המשכן ולא על המסעות. ופקודת איתמר שהזכיר לומר שנתן לו פקודתו במשקל ואע״פ שמנה כאן מזבח הנחושת שהוא מפקודת אלעזר כי הוצרך לומר שעשאוהו מנחשת התנופה ואמר פקודת איתמר על הרוב. ולא ספר בפרשה מה נעשה בזהב כי הזהב ממנו ביד איתמר ציפוי הקרשים והבריחים וממנו ביד אלעזר הארון והכפורת והמנורה והשלחן ומזבח הזהב. והטעם מפני שלא נודע ציפוי כל כלי וכלי כמה זהב יש בו לכך לא ספר שנתנו משה להם במנין. ולא הזכיר כאן הכיור וכנו כי לא נעשה במשקל אלא שם בו כל המראות שהביאו הנשים ולא ידע משה משקלו ויתכן שלא היה בפקודת איתמר כי יכנס בכלל מה שאמר הכתוב ומשמרתם הארון והשלחן והמנורה והמזבחות וכלי הקודש אשר ישרתו בם כי בכיור וכנו ישרתו למזבח ע״כ: (כב) ובצלאל בן אורי וגו׳ עשה וגו׳ – בשביל שהיה ראש לכולם ואשר היו עושים שם על ידו היה נעשה ומראים לו הכל לכך תולה המלאכה כולה בו. ורבותינו דרשו שעשה כאשר צוה ה׳ למשה אף מה שלא אמר משה הסכימה דעתו למה שנאמר למשה ולא בא לומר שהוא עשה הכל אלא שקיים בכל הנעשה על ידו כל אשר צוה ה׳ את משה ולפיכך לא אמר בכל הנעשה עד הנה כאשר דבר ה׳ אל משה שהי׳ משמע כאשר אמר משה בדבר ה׳ והוא שינה הסדר ממה שאמר לו משה ולפיכך כלל זה בבואו לומר שעשה הכל כאשר אמר השם: (כה) וכסף פקודי העדה מאת ככר – י״מ מדלא קאמר וכסף התרומה מאת ככר כמו שאמר בזהב או כסף התנופה כמו שאומר ונחשת התנופה שמע מינה שהרבה כסף התנדבו ואינו מונה כאן אלא מה שהוצרך למלאכה והשאר נתנו באוצר לבדק הבית ולקרבנות קיץ המזבח ובהכי ניחא למ״ד ששבטו של לוי נמנו ג״כ דלדידי׳ עלה חשבון הכסף יותר מק׳ ככר ואלף ותשע״ה שקלים: רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון